ראיון עם הציירת דלית סבח

במסגרת מטלה של קבוצת 'עסקית' דף הפייסבוק של עסקית

שנערכה לא מזמן, נפתח שרשור מתנות אני הצעתי ראיון אישי בבלוג שלי ודלית פנתה אליי בהודעה פרטית, שוחחנו בטלפון ונפגשנו לקפה והנה הוא כאן לפניכם:

פגשתי את דלית בצהריי היום בבית קפה במרכז העיר, היא הגיעה אישה בלבוש צנוע ובכיסוי ראש, עם מבט נוצץ בעיניים כששוחחנו על היצירה שלה הוא נצץ עוד יותר וראיתי בעיניה, השתקפות של התלהבות משהו נאיבי כמו ילדה תמימה ומוכשרת.

שמי דלית סבח ,ציירת

בת 48 עוד מעט, אמא לשני ילדים בוגרים 21, 19

לבעלי יש ילדה בת 10

נשואה באושר בשנית

מתגוררת בחרמש

ההתחלה:

אני מציירת מאז שאני זוכרת את עצמי.

אמא שלי אמרה לי לא מזמן שהציורים שלי היו תמיד יוצאי דופן, שכבר מגיל ילדות מוקדמת זה היה בולט ואף הגננת בגן שלי מאד התגאתה להציג אותם עד שהורים אחרים התלוננו שכל הפוקוס עליי.

במשך השנים תמיד עשיתי כל מיני עבודות יד. כמעט כל מלאכה מושכת אותי...גם היום...

ריקמה, קרמיקה, פימו, תפירה ועיצוב אופנה( יש לי תעודות של תופרת ומעצבת אופנה מקצועית).

קליעה, סריגה, אפיה (היה לי עסק כמה שנים של עוגיות,הכנתי 150-180 קופסאות בשבוע ומכרתי למרכולים).

בנייה בבוץ ונגרות (שגם למדתי,ואני בונה את רוב הרהיטים שלנו בבית ובסטודיו).

התעסקתי בהמון תחומים...כמו שאבא שלי אומר: ״רק ריקוד עוד לא למדת״

בין כל המלאכות שעסקתי בהן ויכולתי לבחור כמקצוע -

הציור עבר בהן כמו חוט השני.תמיד הוא היה נאמן או אני לו... נאמנה לעצמי...

בכל נסיעה שלי אני לוקחת צבעים ומכחולים...

הייתה לי חנות ברחוב שנקין בתל אביב של עבודות שלי לפני כ 20 שנה.

החנות הייתה מוצלחת וזכורה לאנשים למרות שהייתה קיימת רק שנה. בעקבות לידה משמחת של בתי ולהבדיל מקרה מצער של שותפתי החנות נסגרה.

בתקופה שאחריה ציירתי על תיאטרוני בובות שיצר לי במיוחד נגר מוכשר.

לאחר מכן ציירתי על רהיטים בנגריה במשך כמה שנים.

בתקופה הזאת התגרשתי לאחר 11 שנים של חברות מתוכם 8 שנות נישואין.

גידלתי את הילדים לבד הם היו בני 6 ושלוש וחצי. זו הייתה תקופה של הישרדות.

תקופה קשה מבחינה כלכלית ,אך תקופה שזכורה לי לטובה,הרבה חופש,הליכה בעקבות הלב והנשמה.

גידול הילדים היה בעדיפות עליונה.

גם בשנים האלה העמקנו,הילדים ואני, את הקרבה, האימון, החברות,והאהבה בנינו, צמחנו יחד

ובנינו משהו עמוק חזק ויציב,קשר שבזכותו גם גיל הבגרות עבר בצורה נעימה.

באותן שנים העברתי חוגים בבית לנשים ונוער בתחום הציור, עבדתי בגני ילדים.

במקביל פיתחתי עסק של ידיות מצוירות לרהיטים.

הידיות היו עשויות דיקט אותו ציירתי וחתכתי בעצמי במסור נימה חשמלי,שייפתי והדבקתי בדבק חזק מאוד ששימש למטוסים. הייתי גאה מאוד בעסק שלי, כל ידית הייתה מושקעת ומיוחדת.

היה לי מבחר ענק, כל ידית עלתה אז 50 ש״ח ואי אפשר היה לעמוד בפניהן...;)

גרנו בקיבוץ.

הציור קשור לקשר שלי עם עולם הילדים.

אני רואה בילדים פוטנציאל גלום, ובמלאכת מחשבת ובעיקר דוגמא אישית ניתנה לנו המבוגרים הזכות ובעיקר האחריות לכוון ולשמור על הילדים שלנו,ובעיקר לתת להם להיות, כי הם באו לתת כל אחד מהם את המתנה שלו לעולם. לעולם טוב יותר.

עולם הילדות לא באמת נגמר, גם אצלנו המבוגרים נמצא הילד או הילדה הפנימיים וגם עליהם יש לכוון ולשמור.

סגנון הציור שלי שהוא מאד נאיבי. כמו העולם שיכול להיות...ובעצם קיים מתחת לאינטרסים,לפחדים, למלחמות ולרוע אסור לשכוח שמתחת לכל זה יש יופי תמימות שמחה ואהבה...טהורים. ורק אנחנו בוחרים את המינונים.

בשנים האחרונות התחזקתי בדת נישאתי בשנית וחזרתי בתשובה זה היה תהליך שקרה ב 13 השנים האחרונות.

החיבור שלי ליהדות תמיד היה קיים. הוא נחשף לי קצת בילדותי, הסתתר וניגלה לי שוב מאוחר יותר. הוא השתקף בחלק מציוריי.

כיום יש לי מבחר ציורים.

הציורים שלי נעשים גם בהזמנות. ביצירת קשר איתי ובשיחה אישית.

יש לי עמוד עיסקי בפייסבוק הנקרא ׳ דלית ציורים׳

הדף העסקי של דלית בפייסבוק

לאחר שהציור מוכן ניתן להדפיס אותו בכל מיני פורמטים: קנבסים, על נייר איכותי לו אני עושה פספרטו (מסגרת קרטון מעוצבת), על עץ ואפילו להדפיס כמדבקת קיר.

אני יכולה לצייר ולקבל רעיונות אף מתמונות שלקוחות אוהבים במיוחד ורוצים להפוך אותן לציור.

תחום שאני מאד מתחברת אליו זה כל נושא ספרי הילדים אותם אני רוצה להתחיל לאייר בקרוב.

החלום שלי זה לעשות תערוכה לילדים, שהתמונות יהיו תלויות בגובה הילדים והם יוכלו לבחור.

העסק שלי מכוון בעיקר לילדים( למרות שציירתי ואשמח לצייר למבוגרים) אני מודעת לעניין שהיום אם רוצים להזמין ציור לחדר ילדים אי אפשר למצוא בחנויות רגילות ולכן צריך לפנות לאומן שיוצר יצירה מקורית.

היום בחדרי ילדים יש או תמונות- תצלומים שלהם או ציור שהם ציירו בעצמם.

חשוב לי להחזיר את ציורי הילדים לחדרי הילדים להעניק להם יצירות המפתחות את הדמיון והחזון שלהם במקום פוסטרים של דמויות ממותגות.

הנאיביות שבאה לידי ביטוי בציורים שלי זו המתנה שלי,ואני שמחה לחלוק אותה בפשטות.

ככל שאני חולקת אותה היא גדלה,אצלי ואצל האחרים.

בשנתיים האחרונות אני גם יוצרת תמונות משפחה מאבנים ,כשאני מציירת את הרקע ומדביקה ענפים ואבנים מהים ומהכנרת, נוצרת תמונה טבעית המדגישה את הקרבה והביחד של המשפחה.