קיץ 2004 הייתי ילדה בת 22 נשואה טרייה, תמימה ומאוהבת עד העננים נסענו אני והבעלול דאז לטיול סוג של ירח דבש צנוע בארץ כי אחרי הכל יש שכירות בלב תל אביב לשלם ואפילו דירת שני חדרים מעל שוק הכרמל עולה ביוקר.
באותה תקופה עבדתי לפרנסתי בתחום פיננסי אפור אבל עמוק בלב זאת הייתה התקופה הורודה שלי הכל היה ורוד הבגדים, האקססוריז, אביזרי הבית הכל ורוד נו מה? מאוהבת!
אז נכון שהוא הרגיש קצת שהוא חי בבית ברביות אבל הוא זרם עם זה ככה זה כשאוהבים המוח נמס בחלקים מסוימים.
אני זוכרת בדרכי לעבודה האפורה שלטי חוצות ענקיים צבעוניים בלב תל אביב עליהם התנוססה דוגמנית בלונדינית שהרכיבה משקף שמש נדיר מבית Dolce&Gabbana משהו מיוחד מאד, פסיכודלי כזה ובין היתר היו שם גוונים... נכון מאד! ורודים!
מגיל צעיר שחרתי אופנה, הייתי אוספת באובססיביות גיליונות ווג ועוקבת אחרי מעצבי העל באדיקות בזמן הצבא אפילו פרגנתי לעצמי קורס איור אופנה ב'שנקר' אותו העביר המעצב יוסי קצב המוכשר אז לא פלא שהתאהבתי במשקפיים הורודים אבל יכולתי רק לחלום עליהם בלילה אז חלמתי...
במסגרת הטיול הקייצי החמים שלנו עצרנו להתרעננות נכנסנו לקניון ושם הם הביטו בי דרך חלון הראווה משקפי השמש עליהם חלמתי בלילות מיד נגשתי למדוד אותם...
המוכרת הייתה קצת בשוק שביקשתי אותם הסבירה שזה פריט אספנות שיש מספר דגמים בודדים כאלו בכל העולם שבתוך המשקף יש בד משי שנגזר באופן שונה מדגם לדגם כך שאין משקף זהה לשני...
מדדתי והם היו מדהימים וכן גם יקרים סוג של תכשיט לפנים אז רכשתי אותם (בהמון תשלומים) והתלהבתי מהם ומאז הם מלווים אותי כבר 12 שנים!
רק מה, ככל שהקפדתי לשמור עליהם פריטים נשחקים ועדשות כמו אנשים נשרטות קצת...
ברבות הימים העדשות נשרטו והאהבה הסתיימה אבל למשקף היה מקום מיוחד וחם בליבי.
מכיוון שבשריטות שניתן לטפל אני מעדיפה לטפל כמו שצריך החלטתי להחליף את העדשות ויתרה מזאת לפנק את עצמי בשמש ראייה.
אז ביררתי ובדקתי, הבנתי שמדובר בעבודה למקצוענים וכך הגעתי אל פרינס אופטיק בקניון לב חדרה, הפקדתי בידיהם המסורות את המשקף הסברתי כמה הוא חשוב לי וחיכיתי במתח...
כעבור כשבוע ימים הם הגיעו אליי עם עדשות חדשות הרכבתי אותם והתרגשתי בכל זאת 12 שנים זאת חתיכת תקופה...
הרבה דברים השתנו מאז אבל האהבה לאופנה תישאר אצלי לנצח.
ובכלל אני אוהבת להסתכל על העולם דרך משקפיים ורודים!
תגובות
הוסף רשומת תגובה