מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי לצייר, שעות הייתי מציירת, מפליגה בעולם
הדמיון למקומות מופלאים.
פותחת ספר מתבוננת ומעתיקה תמונה או פשוט שואבת השראה.
כשהייתי ילדה היה לי סבא צייר, צייר אמיתי עם מחסן צבעי שמן, מכחולים
וקנבסים.
קראו לו אלי אליהו זרחי שר שלום ז"ל הוא היה אוטודידקט היה מפסל ממציא
פטנטים ומצייר ואני הייתי מוקסמת ממנו, למדתי ממנו המון יש האומרים שירשתי ממנו את
כשרון הציור.
כבר מגיל צעיר זיהו אצלי את כשרון הציור וההורים שלי דאגו לשלוח אותי
לחוג ציור במוזיאון תל אביב.
כשבגרתי והייתי בתיכון איירתי וציירתי תפאורות להצגות, פלקטים לכיתה
ועוד... בעיקר ציירתי את אביב גפן מושא הערצתי לגיל 16 והציורים שלו ככבו על קירות
חדרי.
כשהתחשק לי 'חלון לים התיכון' ציירתי כזה וכשרציתי חדר דלמטי בהשראת
הגורים של הכלבה הדלמטית שלנו שלפתע המליטה צבעתי לבד את כל החדר ועוד שלל
שגעונות...
היום אני בעיקר מציירת על פנים זאת אומרת מאפרת... צבעים, גוונים
ומרקמים מרתקים אותי.
את Einat Katz Kaplan פגשתי במפגש של קבוצת הנטוורקינג הנשי של
חדרה קבוצה חדשה על טהרת הנשיות שאני חברה בה ואוהבת כל רגע.
משהו בעינת ריתק אותי ראיתי דרך עיניה סוג של תבונה והתבוננות אחרת על
החיים, עיניים של אומנית.
עינת הקימה בחצר ביתה שבמושב מאור את JA JOYA סטודיו לציור בו מתקיימות
מגוון סדנאות בהנחייתה.
עינת הזמינה אותי לסדנה בהנחייתה הנקראת:
JOYA קסם מציירות מהבטן
1 אני
מקווה שנתלכלך כהוגן ולכן מבקשת שתבואו בבגדים שאפשר ללכלך וכפכפים שאפשר להוריד...
2 אם יש
לכן איזשהו חפץ, תמונה, ציור, צדף, נוצה או כל דבר אחר שמשמח אתכן כשאתן מתבוננות
בו, שנותן לכן איזושהי השראה אתן מוזמנות להביא אותו אתכן. זה יכול להיות גם צילום
מפינטרסט בנייד. (למי שמכירה את האפליקציה).
אלו היו ההוראות
שקיבלנו...
אז יצאנו לדרך טובות
ושמחות לב ארבע נשים חדרתיות באמצע החיים כל אחת והסיפור שלה בדרך קשקשנו על
דיאטות, בגדים או בגדים ודיאטות ושאר ענייני נשים אהה וכמובן שגם טעינו קצת בדרך
מי אמר נשיות בהתגלמותה?
בעזרת אלוהי הגי פי אס
מצאנו את מושב מאור ואת ביתה של עינת, איך שנכנסנו בום קסם!
אווירה מופלאה מרגישים
שכאן גרה אומנית, כאילו כל חפץ בבית נמצא במקום שהכי נכון לו, הכי משתלב.
עינת הראתה לנו את גינת
הירק אותה היא מטפחת ואפילו נשנשנו עגבניות שרי טעימות להפליא מגינתה שהוגשו לצד
עוד כיבוד מעודן מהטבע.
ואז נכנסנו לסטודיו, התיישבנו
והתנתקנו, השארנו בחוץ את הבעלים או הגרושים, הילדים הארטיקים הנוטפים ושאר תלאות
היום והתמסרנו לעינת.
הסדנה החלה והייתה שילוב
בן ציור למוסיקה עבדנו אם שלל חומרים ויצרנו שלושה ציורים שכל אחד שונה מקודמו וכל
אחד צויר מהבטן.
לאחר מכן עינת שילבה עבודה
עם שני סוגי קלפים ורקחה עוד קצת קסמים. אני לא אגלה לכם את סודותיה של עינת רק
אומר שדברים צפו ועלו והיו קצת דמעות בזווית העין (איזה כייף שלא התאפרתי!) עלו לי
רגעים, אנשים, זיכרונות ותוך כדי המשכנו לצייר.
הבטתי על הנשים שהיו איתי
לבושות בסמרטוטים שמה אכפת להן ללכלך מתפלשות בצבעים, נהנות, רוקדות ויוצרות.
כולנו היינו בתוך החוויה
כל אחת והיצירה שלה.
חשבתי לעצמי שאם האלוהימית
מסתכלת עכשיו מלמעלה היא בטח מה זה גאה!
הסדנה הסתיימה בשיחה בה כל
אחת מאיתנו שיתפה קצת.
היה עוצמתי, משחרר ובעיקר
כייף, כייף כזה שכולנו זקוקות לו.
אז לכל מי שרוצה לחוות
משהו אחר ולצייר קצת מהבטן אני ממליצה לפנות לעינת.
יש לה שתי סדנאות חדשות
בפתח האחת לבנות צעירות אחרי צבא המחפשות את דרכן.
והשנייה לנשים בשלות
שרוצות ליהנות.
מדובר ב שמונה מפגשים המחיר
סביר עד מאד והחוויה מומלצת עד מאד.
נשיקות שרון
את עינת תוכלו למצוא בפייסו'ש
את כותבת כל כך מקסים שבא לי מיד להרשם לסדנה של עצמי ((-:
השבמחק